תקשורת בין אישית- איך לשתף ברגשות?

“יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם”

קטע מתוך השיר “דברים שרציתי לומר” (מילים- יענקל’ה רוטבליט, לחן- יהודה פוליקר)
בביצוע יהודה פוליקר, אחד היוצרים האהובים , שיר שמדבר על רגשות , מחשבות, תחושות ובעיקר על תקשורת בין אנשים.
הרבה פעמים אנו אוגרים הרבה דברים בבטן, רגשות- כמו כעס, קנאה, או אכזבות מאירועים ומאנשים, או רגשות אשמה או חרטה ועוד ועוד…
למה אנחנו אוגרים?
מהרבה סיבות… לפעמים אנחנו לא בדיוק יודעים מה בדיוק אנחנו מרגישים, רק יודעים שלא נעים לנו, לפעמים אנחנו לא רוצים לפגוע באחר, לפעמים אנחנו לא יודעים איך להעביר את המחשבות והרגשות שלנו למילים כך שזה יהיה מובן לצד השני…
כמו שאת ארון הבגדים שלנו אנו מרעננים מדי פעם , ככה צריך לאוורר את הבטן או את הלב ולשחרר דברים כדי שיהיה מקום לדברים חדשים להיכנס לשם.
כמה טיפים :
לשחרר את מה שמעיק ומציק, אפשר לעשות את זה בכמה דרכים
קודם כל לברר לעצמנו מה בדיוק אנחנו מרגישים- כעס? בושה? חרטה? אכזבה? קנאה?
לברר על מה בדיוק אנו מרגישים את מה שמרגשים? על איזה מצב? מקרה?
על מי אנחנו מרגישים? על עצמנו? מישהו אחר ספציפי?
ברגע שביררנו את זה יותר קל לנו לעבד את זה
בשלב הבא- לשחרר את האנרגיה הזו …
למשל: לכתוב מכתב (שלא יישלח) לאדם שכלפיו יש כעס או כל רגש אחר שעושה לנו לא נעים בבטן
לצייר ציור, לעשות דמיון מודרך שבו מרגישים איך מאווררים את התחושות הלא נעימות שאגרנו בבטן
בשלב הבא- לדבר עם אותו אדם פנים מול פנים ולשתף במה שאנו מרגישים . איך עושים את זה בצורה שבה מצד אחד נעביר את המסר שלנו ומצד שני לא נפגע בו או בה?- זה בדיוק המשמעות של פיתוח כישורים חברתיים, כישורים חברתיים זה שריר שצריך לאמן אותו, ככל שנתנסה בו יותר כך יהיו לנו יותר כלים לתקשר עם הסביבה שלנו.

השתתפות בקבוצה חברתית היא מקום מצוין בו ניתן לאמן את השריר הזה.